<h1>תוספות חכמי אנגליה — מגילה</h1>
<h2>דף י:</h2>
[מגילה י"ד ע"א] קריאתה זה הלילא, דהלל לפרסומי ניס' וכן קריאת מגילה הוי פרסומי ניסא.
<h2>דף טו:</h2>
[מגילה ח' ע"ב] מצורע מוסגר, קרי, שבתחילה כשבא הכהן לראותו יסגירו ז' ימים, ולאחר ז' הראשוני' בא הכהן לראותו ואם לא פשה הנגע יסגירו ז' ימים אחרים, ולאחר הז' ימי' שניים בא הכהן לראותו אם פשה הנגע מטהרו מיד. מצורע מוחלט, כשבא הכהן לראותו אחרי הז' ימים הראשו', אם רואה שפשה הנגע הוי לעולם טמא, עד שירפא מנגעו.
<h2>דף לא.</h2>
[מגילה כ"ז ע"ב] צד אחד בריבית, דהאי הוי כריבית. מאי בינ'[ייהו], פי' במאי פליגי. רבית על מנת להחזיר אסור, פי' מפני שיכול לבא לידי איסור גמור.
<h2>דף לב:</h2>
[מגילה י' ע"א] כי לא באתם עד עתה אל המנוחה, פי' כל זמן שהיו ישראל במדבר לא הותרו הבמות כי אם להקריב במזבח של משה דכ' [ויקרא י"ז] ואל [פתח] אהל מועד לא הביאו [וגו'] ונכרת(ה), שלא הותרו הבמות מפני שהיו עוסקין במלחמה, וכי היו באים לשילה נחו ליכבש והותרו הבמות. אמרו לו אמרת, פי' אמרת כך דיש היתר אחר חורבן. ועוד תנן כו', ומשו' הך קושיות הדר ביה ר' יצחק, ומ"מ קשי' לי' מתני', ומשני תנאי היא, דיש אומ' קדשה ויש אומ' לא קדשה. עושין קלעים להיכל, פי' שהקלעים היו במקום החומות, דאי לאו הקלעים שהיו בעזרה לאו היו יכולים להקריב עד שתיגמר הבניין, דהא כתי' [שם א'] אל פתח אוהל מועד והיאך יהיה פתח בלא חומה, אבל הקלעים היו כחומה, א"כ המזבח אשר בעזרה היה קרוי אל פתח אהל מועד ויכולין להקריב קודם שתיגמ' הבנין, ומשבא[ו] לשם בימי כורש התחילו להקריב, ועד כ"ב שנים אחרי כן לא נגמר הבנין [בשנת שלש] לדריוש האחרון. ר' אליע'[זר] דבעי קלעים קסבר לא קדשה לעתי' לבא, לפיכך עשו קלעים במקום בנין דלא היה קדוש מקדושה ראשונ', דפסק קדוש' ראשונ', וחזרו וקדשו העזרה בתודה ושיר, אלמ' איכא תנאי ר' אליע' ור' יהושע.
<h2>דף לג.</h2>
[מגילה י"ד ע"ב] מה הציון הלז וגו', פי' כי בא יאשיהו בבתאל ושרף את הבמה אשר בנה ירבעם להחטיא ישר' וראה קברים בהר ואמ' מה הציון הלז, ואמ'[רו] אנשי העיר נביא היה מתנבא עליה שתחרוב הבמה הזאת. מה טיבו של יאשיהו מלך יהודה בבתאל, והלא בתאל היה למלך ישר' ויאשי' מלך יהודה היה, אלא ש"מ חזרו הי' שבטים ומלך יאשיהו עליהם. גם יהוד' שת קציר (לה) [לך], פי' שת ממשלה על ישר', בשובי שבות עמי, כשחזרו השבטים, אלמ' שמלך עליהם.
